דרקונים בספרים
דרקונים תמיד סקרנו את בני האדם. יצור מיוחד, אימתני ואינטלגנטי אשר מהווה מקור לפחדיהם העמוקים ביותר, מושך ציידי דרקונים המחפשים להראות את גבורתם מיחד ומאידך מהווה שותף נאמן ואצילי לרוכבי הדרקונים במלחמתם באוייבי הממלכה. במהלך השנים רקמו סופרים עולמות מסעירים, מלאי עלילה ודמיון, המושכים את הקוראים וקושרים אותם אליהם בעבותות קסם
הדרקונים של אילאיל
שגית הראל
לאילאיל יש דרקונים, וה ם נמצאים סביבה כל הזמן. הם משוחחים איתה, מקבלים החלטות איתה, ולעיתים בלעדיה.
דרוקי הדרקון
נירית אברהמי
לדרוקי הכול הולך הפוך ממה שהתכוון. שמח, עצוב, פוחד - הוא מגזים בעוצמת רגשותיו. חבריו עוזרים לו לשלוט בתגובותיו.
מה שגמד ו-2 דרקונים
שלמה אבס
סיפור מעניין על שיתוף פעולה בין גמד לדרקונים. האם זה בכלל אפשרי? האם ישתפו פעולה?סקרנים? בואו גלו בעצמכם.
דרקון - אין דבר כזה
ג׳ק קנט
כשהופיע דרקון בבית ביקסבי, בי לי רצה לטפל בו, אך אמא התעקשה שאין דרקון. ככל שניסו להתעלם ממנו, כך גדל עוד.
אולי נתחלף?
דפנה שטרום
פרה, דג זהב ואפילו דרקון רוצים ללכת לגן, אבל הילד שבסיפור לא מוכן להתחלף עם אף אחד, הוא רוצה להגיע לגן!
האחים לב ארי
אסטריד לינדגרן
נער צעיר חווה חיים חדשים לא חר מותו - ספר הרפתקאות מרתק, מסופר בדמיון השואב ממסורת הסאגה הסקנדינבית.
דרקון האמבטיה שלי
סיוון דודאי
האמבטיה לילדים בעלת מ שמעויות מגוונות, לעתים גם מפחידות או מרתיעות. היפכו אותה לחוויה כיפית עם דרקון, קצף ובועות.
סיפורו של אביר
הלן דוקרטי
הורי ליאו האביר ביקשו: "צא להילחם בדרקון." הוא לקח חרב ומגן וכמה מספריו ויצא לדרך... האם יוכל להציל את העיירה?
צרות עם דרקונים
דבי גליורי
דמיינו לכם עולם בלי איילות ודובונים, ולאן שרק תביטו, אין עוד כלום, רק דרקונים. סיפור על דרקונים המאימים לכבוש אותנו.
ברונטה לב-בזלת
ג'קלין מוריארטי
אגדה שנונה, מפתיעה ומלאת קסם. קוראים צעירים ומבוגרים יתאהבו בברונטה הייחודית והבלתי נשכחת.
פסגת הדרקון
דן פלג
בְּרַחֲבֵי הָעוֹלָם מִתְחַבְּאוֹת אַרְבַּע חַיּוֹת מִסְתּוֹרִיּוֹת הַשּׁוֹמְרוֹת עַל אַרְבָּעָה יַהֲלוֹמִים. ג'וֹרְג' הֶחָכָם וְהָאַדְמוֹנִי יוֹצֵא לְמַסַּע מְרַתֵּק.
אביר, נסיכה, דרקון
גלעד סופר
לָאַבִּיר וִילְהֵלְם הָיָה כָּל שֶׁנָּחוּץ כְּדֵי לְהַצִּיל אֶת הַנְּסִיכָה בְּרוֹנְהִילְדָה מִיְּדֵי הַדְּרָקוֹן הַנּוֹרָא: מַרְאֶה מְלַבֵּב, אֹמֶץ לֵב, כְּלֵי נֶשֶׁק וְסוּס אֲצִילִי.
הדרקון הראשון שלי
קרסידה קאוול
שיהוק־אפ לא רוצה לה יות גיבור. הוא לא ענק שרירי ואמיץ, הוא גרוע בקרבות, ושאר הילדים קוראים לו אפס. אבל אין לו ברירה.
הנסיכה מראלה
ג'וליה דונלדסון
כְּשֶׁאֵלָה הִסְתַּכְּלָה בַּמַּרְאָה קָפְצָה מִתּוֹכָהּ יַלְדָּה וְהִכְרִיזָה: "אֲנִי הַנְּסִיכָה מַרְאֵלָה! בּוֹאִי נָכִין שִׁק ּוּי נֶגֶד אֲבַעְבּוּעוֹת דְּרָקוֹן!"
הדרקונית הגנדרנית
ליבי דאון
לדרקונית יש טבעת קסמים ויצר הרפתקנות, ובכל פעם היא יוצאת למשימה חדשה: מכבה הרי געש, מוצאת מעינות במדבר...
בון - קוטל הדרקונים
ג'ף סמית
ת׳ורן, בני בון וסבתא ב מסע ביער האפל לעבר כף הקלע. ת׳ורן נסערת מסיפוריה של סבתהּ על עבָרהּ, אבל לסבתא יש סוד.
דרקון הארגמן
אשכר בריפמן
כשהנלי נותנת לתיאו ביצת דרקון נדירה ליום הולדתו ה-13, הוא מחליט שצריך להחזיר אותה לביתה. יחד הם יוצאים למסע.
מה אוכלים דרקונים
אסי קציר, יונת הבר
סיפור על דרקונים ומאכלים שכולו דמיון, משחק והומור, הממריא לגבהים עם כנפיים וניחן בתיאבון דרקוני בריא במיוחד.
בארץ הדרקוזאורים
ליאת סימון
צִ'יפִּיזָאוּר וחבריו הדינוזאורים יוצאים לטיול השנתי של הגן, עם דרקונים מעופפים. בדרכם הם חווים התנסויות מעניינות.
האוצר של צ'מבלו
רוני חפר
ידידות מופלאה נרקמת בין שְנַיִם שנולדו להיות אויבים אך מגלים זה אצל זה צדדים שלא הכירו. אגדה עם המון חן והומור.
זוג
ג'וליה דונלדסון
זוֹג הכי חרוץ בכיתה, אבל כשהוא לומד לשאוג ולירוק אש, קורות לו כל התקלות שבעולם. מי יעזור לו במבחן הקשה מכל?
דואר דרקונים
אֶמָה יַארְלֶט
אַלֶכְּס מָצָא דְּרָקוֹן בְּ בֵיתוֹ, וְהוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ מָה לַעֲשׂוֹת! אֵיךְ מְטַפְּלִים בִּדְרָקוֹן? פִּתְחוּ אֶת הַמִּכְתָּבִים וְגַלּוּ אֶת הַקֶּסֶם. אֲבָל הִזָּהֲרוּ !!!!
נסיכה בשקית נייר
רוברט מאנץ'
הנסיכה אליזבת י וצאת להציל את הנסיך רונלד מידי הדרקון ששרף את ארמונה וכל השאר, כשהיא לובשת שקית נייר.
דרקון בארמון
ג'ודי מור
אם תבנה בחול ארמון מושלם יבוא לגור בו דרקון. הוא ירגיש כמו בבית ויציץ אליך מבפנים ... איך קרה לך כזה דבר נפלא?
דרקונים בספרי ילדים
דרקונים לנוער ומבוגרים
Dragon Slippers
ג'סיקה דיי ג'ורג'
דודתה של קריאל רוצה להקריבה לדרקון. כאשר הוא מופיע, קריאל מתמקחת עימו וזוכה באוצר נדיר: זוג נעלי בית כחולות.
הקוסם מארץ ים
אורסולה לה גווין
הוא לא ידע שקסם אצור בתוכו ולא ידע את שמו האמיתי. חייו השתנו כשהפך לשוליית המג אוגיון ולתלמיד בביה״ס לקסמים.
נער, דרקון
צ'רלס דה לינט
ג'יי לי אמור לסיים תיכון ולעבוד במסעדת משפחתו בשיקגו. אך כחבר מלידה בשבט הדרקון הצהוב הוא נמצא במסע שאינו מבין.
דרקון הוד מלכותו
נעמי נוביק
חיי ו ויל לורנס, קברניט ספינת צי בריטית, משתנים לנצח כשהוא לוכד ספינה צרפתית באוקיאנוס ובה מטען יקר ערך: ביצת דרקון.
מסע הדרקון
אן מק'קאפרי
לסה מגלה שצפוי לה ייעוד מזהיר - רוכבת דרקונים. בעולם פיאודלי וטרום טכנולוגי של ימי הביניים היא מתחילה את מסעה.
שומרת הדרקונים
קרול וילקינסון
הוא דרקון בן אלפי שנים, שופע חוכמה וידע. היא ילדה, שפחה שלא יודעת את שמה. שניהם יוצאים למסע שיחצה את קיסרות סין .
Dragon Blood
לינדזי בורוקר
קולונל זירקנדר מפקד על מבצר כלא קפוא בו מתעוררת מתרדמתה סרדל המכשפה. אם הוא יבין מי היא, דינה מוות.
השרביט והחרב
אדם בליד
קְלָלָה רוֹבֶצֶת עַל מַמְלֶכֶת אָוַנְטְיָה. מֶלְוֶל הַמְּכַשֵּׁף הָפַךְ אֶת יְצוּרֵי הַפֶּלֶא לְמִפְלָצוֹת אֲיֻמּוֹת. רַק גִּבּוֹר יוּכַל לְהַצִּיל אֶת הַמַּמְלָכָה.
סרפינה
רייצ'ל הרטמן
סרפינה, מוזיקאית בת תערו בת שקשקשי דרקון מעטרים את גופה, מוצאת עצמה מעורבת בפרשיית רצח הנסיך רופוס.
Dragon Book
ג'ק דן, גרדנר דוזואה
נושפי אש או יצורים אצילים, דרקונים נמצאו במיתולוגיה של כל תרבות. הפנטזיסטים הגדולים של ימינו מחזירים את האש ...
רוכב הדרקונים
פונקה קורנליה
בעולם האדם אין מק ום ליצורים קסומים. לונג הדרקון יוצא לחפש לדרקונים הכסופים מקום לחיות בו. לכן הוא חייב רוכב.
מלך אטלנטיס
קטי ריידלר
טום קיבל מתנה מסתורית מאביו שנשאב אל העבר אל ממלכת אטלנטיס. מאותו רגע השתנו חוקי החיים כפי שהכיר אותם.
בי״ס לחיסול דרקונים
ק.ה. מקמולן
ויגלף רואה ב כפר מודעה על פתיחת ההרשמה לבית ספר לחיסול דרקונים. את יומו הראשון בבית הספר הוא לעולם לא ישכח!
כנפי האש
טוי סאתרלנד
כשטיט וחבריו הדרקונים מגלים מזימה שרקמו מדריכיהם, הם מבינים שעליהם לברוח ולהציל את ארצם מגורל אכזר...
תשעת בני הדרקון
כריס רוברסון
חבורת פורעי חוק נשלחת מסין הקיסרית להשמיד בסיס אצטקי סודי בלב אסטרואיד במסלול חמקמק בין הארץ לכוכב האדום.
פוטר וגביע האש
ג׳.ק. רולינג
הארי פוטר משתתף בתחרות הקווידיץ׳ הבינלאומית. בטורניר הקסמים המשולש עליו לחלץ ביצת זהב מדרקון אכזרי...
מכשפת העינבר
טרוי דנינג
הקוסמת סאדירה יוצאת ללחום בדרקון. עליה להגיע למצודה נשכחת מלאה בקסם. רק אביה האלף שנטש אותה יכול לעזור לה.
ההוביט
ג'.ר.ר. טולקין
בילבו יצא למסע עם גמדים, התעמת עם הדרקון סמאוג ונכח בקרב חמשת הצבאות. זה בהחלט יוצא דופן, שכן הוא הוביט.
שיר של אש וקרח
ג'ורג' ר.ר. מרטין
דמויות מגזעים שונים - אנושיים, על-טבעיים ודרקונים - נקלעים למאבק על השליטה בווסטרוז, משחקי הכס של האצולה.
אש ודם
ג'ורג' ר.ר. מרטין
מלכים, כובשים, לורדים תככנים, ספטונים אדוקים ורוכבי דרקונים. המאה הראשונה של שלטון בית הדרקונים טארגאריין.
כנף הדרקון
היקמן, וויס
הסארטן חלקו את העולם ל-4 עולמות וכלאו את הפיטרינים במבוך. הם נעלמו. הפיטרין הראשון ברח מהמבוך אל העולמות האחרים.
דררקונים של סתיו
וייס, היקמן
אביר, ברברית, לוחם, חצי-אלף, גמד, קנדר ורב-מג שנשמתו אפילה יוצאים לחרף נפשם בחיפוש אחר רומח הדרקון מהאגדות.
Eragon
כריסטופר פאוליני
אראגון מצא אבן כחולה ממנה בקעה דרקונית כחולת קשקש. גורלו נקשר בגורלה. כנצר לרוכבי הדרקונים הוא יוצא עימה למסע ארוך.
The Cleric Quintet
ר.א. סלבטורה
הכומר קדדרלי יוצא למסע הרואי ברחבי פארון לעצור את הקוסם המרושע אבליסטר, להילחם בכישוף חוסם זיכרון וביטול קללתו.
הדרקונים של פרן | Ynet
נועה מנהיים
אן מק'קאפרי: הסופרת שלא פחדה ממפלצות
עבור חובבי מדע בדיוני ופנטזיה שהתמזל מזלם להיוולד למין הנשי, אן מק'קאפרי היתה אי של השראה באוקיינוס של גברים חגורי חרבות או אקדחי לייזר. לציון חודש למותה, נועה מנהיים נפרדת מפורצת הדרך הנשית של ז'אנר המדע הבדיוני.
כשסוף סוף נחו עיני על אן מק'קאפרי, בצידו השני של בר חמוץ מבירה בגלזגו, 2005, לא היה קץ לאכזבתי. היא נראתה יותר כמו דודה קשישה ועבת בשר, כולה עיניים ירוקות ערניות ושיער לבן שעברו האדמוני אינו ניכר בו. זו לא היתה האמזונה הלוהבת בעלת עיני האזמרגד ומגפי העור דרקון שדמיינתי לי בצעירותי. אבל אז שמעתי אותה מדברת, והבנתי איפה הדרקון נמצא. בתוכה.
מק'קאפרי, שנפטרה משבץ ב-21 לנובמבר, בגיל 85, היתה אירית-אמריקאית נמרצת ומוכשרת שהחלה את קריירת הכתיבה שלה בשנות החמישים, תקופה לא סלחנית כלפי נשים שביקשו לכתוב מדע בדיוני או פנטזיה. זה היה שדה גברי במובהק, ונשים שביקשו לחרוש בו נאלצו לפעמים, כמו במקרה של אליס שלדון, לכתוב תחת שם עט זכרי (ג'יימס טיפטרי הבן) גם לפמיניסטיות מושבעות, כאורסולה לה-גווין, לקח זמן להשתחרר מכבלי הפטריארכיה ששלטה בתחום.
אל תוך הזירה הזו צעדה מק'קאפרי בגאון, ולא רק שהזדהתה כאישה, אלא גם כתבה על החוויה הנשית. הסיפור הראשון שלה עסק בנשים המעוברות על ידי חייזרים ונכתב בתקופה בה היתה בהריון עם בנה הבכור. את הגיבורות החזקות והעצמאיות שלה יצרה משום שנמאס לה מכל "הנערות הצווחות בפינה בזמן שהבנים מכניסים מכות למפלצות. אני רציתי להכניס להן מכות בעצמי".
אישה בעולם של גברים
מק'קאפרי היתה האישה הראשונה שזכתה בפרסי ה"נבולה" וה"הוגו", הפרסים המשמעותיים ביותר בתחומי המדע הבדיוני והפנטסיה, שהוענקו עד אז לגברים בלבד. בהקדמה לסיפור "אל קשר דמים" שזכה ב"הוגו" בועידת המדע הבדיוני העולמית ה- 26, ב- 1968, כותב אייזיק אסימוב:
"הפלא הוא שהיא אישה בעולם של גברים ואין הדבר מטריד אותה כהוא זה... שופעת איברים וביטחון מוחלט היא מדברת אלינו, סתם גברים, אך ורק כשיש צורך בכך".
מתוך הסיפור הזה צמח הרומן "מעוף הדרקון", יצירתה החשובה ביותר, שבו מגלה נערה צעירה בשם לסה שלמרות נסיבות חייה הקשות צפוי לה ייעוד מזהיר - כרוכבת דרקונים. "מעוף הדרקון" מתקיים בעולם פנטסטי לכאורה - ימי ביניימי באווירתו, פיאודלי וטרום טכנולוגי - אך יש בו גרעין של מדע בדיוני שמק'קאפרי פיתחה בהמשכיו: "הדרקון הלבן" ו"מסע הדרקון", (כולם ראו אור בעברית בהוצאת "אופוס").
הדרקונים שלה הם "חייל אוויר ביולוגי ומתחדש," כהגדרתה, ורוכביהם עוצבו כך שיהדהדו את האומץ והתעוזה של טייסי ה- RAF הבריטי בתקופת מלחמת העולם השנייה. ספרי הדרקונים של מק'קאפרי היו ספרי המדע הבדיוני הראשונים שנכתבו על ידי אישה והגיעו לראש רשימת רבי המכר של "הניו-יורק טיימס". התמלוגים ממכירת הסדרה איפשרו למק'קאפרי לרכוש בית, לראשונה בחייה - Dragonhold.
עבור חובבי מדע בדיוני ופנטסיה שהתמזל מזלם להיוולד למין הנשי, כמוני,אן מק'קאפרי היתה אי של השראה באוקיינוס של גברים חגורי חרבות או אקדחי לייזר. היא היתה מפורצות הדרך של הז'אנר - אותן נשים שנשאו את עיניהם אל הכוכבים ולא נבהלו מהגברים שהגיעו לשם לפניהם. היא לא רק כתבה מדע בדיוני שהופיעו בו נשים, היא כתבה עבורן הרפתקאות, אפשרה להן להיות שוות ערך לגברים בעולמן, ללחום לצדם, כתף אל כתף, להוכיח את ערכן ואת אומץ ליבן.
מה שנשמע היום כמעט מובן מאליו היה בלתי נתפס כאשר החלה מק'קאפרי לשלוח את רוכבות הדרקונים שלה אל שמי הספרות. היא התוותה את הדרך לדרקונים של נעמי נוביק ("דרקון הוד מלכותו") כמו גם לגיבורות השורדות והלוחמות של סופרות כסוזן קולינס ("משחקי הרעב") או קריסטין קאשור ("מחוננת") ולכל אחיותיהן הבועטות והחזקות, ששולטות בנינוחות ובתחושת זכאות לא מעורערת, ברשימות רבי המכר״.
שיר של אש וקרח | Ynet
ד"ר יונת אשחר וד"ר נעם לויתן
נשיפות של אש ושל קרח
נשיפת האש של הדרקונים ב"משחקי הכס" (למעשה וייוורנים נושפי אש), או לפחות זו של דרוגון על פי הפרק הרביעי והחמישי בעונה השביעית, מסוגלת לשרוף אדם כך שיישאר ממנו רק אפר. בשביל לשרוף לחלוטין גם את העצמות, כפי שבמבט ראשון אכן נראה שדרוגון עושה, דרושה טמפרטורה גבוהה מאוד.
משרפות המשמשות לשריפת גופות מגיעות לטמפרטורה של עד 980 מעלות צלזיוס. החומרים האורגניים והמים שבגוף מתאדים, והתוצר הוא לא אבק, אלא עצמות יבשות ושבורות. שרידי העצמות נכתשים לאבק במכשיר חשמלי או ידני לאחר השריפה. אם היינו רוצים לחסוך את תהליך הכתישה ולהעלים את העצמות בלעדיו, כדאי לנסות להתיך אותן. טמפרטורת ההיתוך של הידרוקסיאפטיט, המרכיב כ-70 אחוז מרקמת העצם, היא 1,670 מעלות צלזיוס, ולא בטוח שחום כזה יספיק להתכת עצם, שהרי אינה מורכבת מהידרוקסיאפטיט טהור.
סביר יותר להניח שדרוגון שרף והחליש את העצמות כך שהן התפוררו מהנפילה לקרקע ומחלקי השריון שנפלו עליהן - ולא נשרפו עד אפר.
תהליך שריפת הגופות במשרפה אורך כשעתיים, אך בסדרה נשרפו האנשים בתוך כמה שניות. התהליך ככל הנראה מסתיים בזמן קצר בהרבה בזכות כמות האש הרבה מנשיפת דרקון ובזרימת האוויר החם.
על פי הסיפורים בווסטרוז, נשיפת האש של באלריון, הדרקון הענק והשחור של אאיגון הכובש, הצליחה להתיך את קירות טירת הארנהול. בהנחה שקירות הטירה נבנו מאבני גרניט, כמו טירות רבות באנגליה, טמפרטורת ההיתוך של הקירות היא בסביבות 1,250 מעלות. אם הם נבנו בחומר עמיד יותר, כגון סלעים שעשירים בתחמוצת אלומיניום, טמפרטורת ההיתוך גבוהה עוד יותר ומגיעה ל-2,050 מעלות.
אך הדרקונים של דאינריז קטנים יותר מבאלריון, והם לא מסוגלים להתיך קירות ואף לא שלשלאות ברזל (1,510 מעלות) או פלדה (כ-1,370 מעלות, תלוי באחוז הפחמן). במקרה הטוב הם יכולים להחליש את השלשלאות, ולכך מספיקה טמפרטורה נמוכה למדי (כ-540 מעלות).
המוות של ויסריון בפרק השישי חושף חלק ממנגנון נשיפת האש של הדרקונים בעולם של "משחקי הכס" ויכול לעזור בהערכת טמפרטורת הנשיפה שלהם. כשמלך הלילה (דמות שעל פי הספרים אולי עונה לשם ברנדון סטארק) משליך את חנית הקרח ומפלח את גופו של ויסריון בתחתית הצוואר, מעל הכנף, מתפרץ מהפצע בלחץ מה שנראה כגז דליק. הגז מתלקח ומתפוצץ והדרקון צונח אל מותו.
אפשר לשער כי מקור הגז בשק שאפשר לראות בתחתית צוואר הדרקונים. השק ככל הנראה אוגר בלחץ גזים דליקים שנוצרים בדרקון, באופן דומה לגזים הדליקים - כגון מתאן - שיוצרים החיידקים במערכת העיכול.
צבע הלהבה של דרוגון ושל הדרקונים האחרים נוטה לצהוב-כתום. אם הלהבה אכן נוצרת מגז פחמימני שנשרף באוויר, צבע זה מתאים לטמפרטורה של כ-1,200 מעלות צלזיוס, טמפרטורה שמסבירה גם את מצב הגופות והשריונות שנשרפו מנשיפת הדרקונים. על פי יכולותיו של באלריון, טמפרטורה זו תעלה ככל שהדרקונים יגדלו, אלא אם נשיפת האש תוחלף בכוח אחר במקרה שדרוגון ורייגאל יצטרפו לאחיהם האל-מת.
בסצנה האחרונה של פרק הסיום הצליח אותו אח אל-מת, ויסריון, להבקיע ולהפיל חלק מחומת הקרח הגדולה שנמצאת בצפון ווסטרוז. החומה נבנתה על ידי ברנדון סטארק נוסף – בראן הבנאי – מפלדה, מאדמה ובעיקר מקרח. הענקים סייעו לבראן בבנייה, וילדי היער, שכשפי המים שלהם רבי עוצמה, חיזקו אותה. גובהה הממוצע של החומה 213 מטרים, אורכה 480 קילומטרים ועובייה 90 מטרים.
ללא כישוף - מבנה שכזה יתמוטט מאחר שייאלץ להתמודד עם כמה חוקי פיזיקה מעצבנים. בנוסף, לחשיהם של ילדי היער מונעים, או יותר נכון מנעו, מאל-מתים כמו הרפאים והמהלכים הלבנים לחצות את החומה.
כשוויסריון האל-מת, שנשיפתו היא מעין כוח כחול דמוי אש, ריכז לשניות מספר את הנשיפה בנקודה אחת - הוא פרץ חור בחומה. כמה אנרגיה מעשה כזה דורש?
פנינו לד"ר נעה לכמן, מומחית לחומרים מאוניברסיטת תל אביב, כדי שתעזור לנו להעריך את ה"כוח" וההספק של נשיפת הדרקון.
לפני שנחשב זאת אנחנו צריכים לדעת כמה נתונים. עובי החומה שדרכה פרצה נשיפתו של ויסריון הוא 90 מטרים. נתייחס לחלק החומה שנפרץ כאילו הוא עשוי מקרח טהור ולכן דרוש כוח דחיסה של 25 מיליון פסקל, שהם 25 מיליון ניוטון למטר רבוע, כדי לשבור אותו.
מהו הנפח שנפרץ? מכיוון שאנו יודעים את גובה החומה, אנחנו יכולים לחשב את קוטר הנשיפה של ויסריון בחלק שפגע בחומה, כפי שנראה בצילום המסך.
לפי החישוב, הקוטר הוא 3.15 מטרים ונפח ה"חור" הראשוני – הגליל שנותץ – הוא π כפול 1.575 (חצי מהקוטר) בריבוע כפול 90 (עובי החומה), שהם 701 מטר מעוקב.
האנרגיה הדרושה לשבירת נפח כזה היא 17,525 מיליון ניוטון מטר (701 כפול 25 מיליון) או 17,525 מיליון ג'וּל. זו אנרגיה המקבילה ל-4.2 טונות TNT.
ויסריון שחרר את כל האנרגיה הזו ב-34 שניות, שהם בערך 515 מיליון ג'ול לשנייה, השווים ל-30,900 מיליון ג'ול לשעה או 8.6 מגה-וואט. ביחידות מוכרות יותר מדובר על הספק של בערך 11,530 כוחות סוס (או "כוח נשיפת דרקון" אחד).
זכוכיות דרקון מלב האדמה
"אובסידיאן. חושלה באש האלים, עמוק מתחת לאדמה. ילדי היער צדו איתה, לפני אלפי שנים. הילדים לא עיבדו מתכות... במקום חרבות הם נשאו סכיני אובסידיאן". מייסטר לווין, בספר "משחקי הכס".
בעולם שלנו אובסידיאן היא סוג של זכוכית געשית, שנוצרת כאשר לבה מהרי געש מתקררת במהירות. אפשר לומר שמייסטר לווין צדק: האש שבה מתחשלת הזכוכית הזו נמצאת מתחת לאדמה, במשכנו של האל וולקן.
ילדי היער, לעומת זאת, אומרים ש"זכוכית הדרקון" נוצרת באש הדרקונים. הסלע הענק העשוי אובסידיאן מתחת לדרגונסטון הוא עדות חזקה למדי לטענה זו. אבל האם האש של הדרקונים חזקה מספיק?
אובסידיאן נוצרת כאשר הלבה מכילה אחוז גבוה יחסית של סיליקה (צורן דו-חמצני, המרכיב העיקרי בחול). סלעים אלו מותכים בטמפרטורה נמוכה יחסית, פחות מ-900 מעלות צלסיוס. דרקונים, כפי שראינו, מסוגלים להגיע לטמפרטורות כאלו. איננו יודעים אם הדרקונים הם אכן שיצרו את הזכוכית בדרגונסטון (אולי רק בראן יכול לדעת זאת), אבל נראה שיש אפשרות כזו, כל עוד הם מסוגלים לנשוף אש זמן ממושך מספיק.
צבע האובסידיאן שחור בדרך כלל, והיא חזקה ושבירה, בעלת שוליים חדים ביותר לאחר שבירתה – חדים יותר מסכיני מתכת. היות שכך היא שימשה גם בעולם האמיתי ליצירת כלי ציד וחיתוך בתרבויות שטרם הגיעו לעידן הברזל. מינים מוקדמים מהסוג הומו יצרו סכינים מאובסידיאן כבר לפני 1.4 מיליון שנה, וכלים שייצרו בני המין שלנו, הומו ספיינס, נמצאו מאפריקה ועד אמריקה.
כלי אובסידיאן בני אלפי שנים נמצאו גם בישראל, ליד היישוב גילת בצפון הנגב. מקורה של הזכוכית היה ככל הנראה בטורקיה, והימצאותה בגילת מעידה על מסחר רחב היקף וגם על החשיבות שתושבי המקום ייחסו לחומר זה, שטרחו לייבא ממרחק כה רב.
מסיבות ברורות אין לנו דרך לדעת אם לכלים שנמצאו בעולמנו יש כוחות קסם המאפשרים להם לקטול מהלכים לבנים ורפאים, אבל גם ללא כוחות על-טבעיים המאפיינים הפיזיים שלהם הספיקו בשביל שיהיו מיוחדים מאוד עבור בני תקופת האבן.
מחזור שער המוות | ויקיפדיה
מחזור שער המוות (באנגלית: The Death Gate Cycle) הוא סדרת ספרי פנטזיה, המונה שבעה ספרים. סדרת "שער המוות" נכתבה על ידי מרגרט וייס וטרייסי היקמן, שכתבו גם את הסדרות "רומח הדרקון" ו"עלילות חרב האופל", שהצליחו ברחבי העולם. ב"מחזור שער המוות" הם יצרו חמישה עולמות בדיונים השונים זה מזה. סדרת "מחזור שער המוות" מראה את התבגרותם של וייס והיקמן כסופרים, התעסקותם בדברים הבסיסיים כמו התנהלות הדמויות והעלילה השתפרו באופן משמעותי מאז הספר הראשון שכתבו ביחד אחרי רומח הדרקון.
בדומה לעבודותיהם הקודמות, הם המשיכו לחקור את נושא האיזון, וכיצד היקום פועל בטבעיות לתקן חוסר-איזון. אולם, שלא כמו ברומח הדרקון, שם לאיזון היקום כוח גדול יותר אפילו משל האלים, קיומם של אל או אלים ב"מחזור שער המוות" אינו ידוע, והאיזון האוניברסלי הוא הדבר הקרוב ביותר לאלוהות. כמו כן, הם גם המשיכו לחקור את נושא בני האדם שנהפכים לאלים, במקרה זה באמצעות כלל גזע הפיטרינים וגזע הסארטן המקבלים על עצמם את התואר.
הספרים והרקע לעלילתם:
לפני שנים רבות סיימו הסארטן רבי-העוצמה מלחמה על ידי חלוקת העולם לארבעה עולמות, לפי ארבעת היסודות, וכלאו את אויביהם הפיטרינים במבוך שנעשה אכזרי ושטני. זמן קצר לאחר מכן נעלמו הסארטן באופן מסתורי. כמה מאות שנים לאחר מכן ברח הפיטרין הראשון מתוך המבוך, ולמד כיצד להגיע אל העולמות האחרים. הספרים עוקבים אחר הַאפְּלוֹ הסוכן הפיטריני, שנשלח לסייר בארבעת העולמות, כהכנה לכבישתם בידי אדונו.
ֿ
״כדור הארץ נהרס.
ארבעה עולמות נבראו מההריסות. עולמות עבורנו ועבור המנצ'ים: אוויר, אש, אבן, מים.
ארבעה שערים מקשרים בין העולמות: אריאנוס, פְּריאָן, אבאראך וצ'לסטרה.
עבור אויבינו הוקם מוסד מתקן: המבוך.
המבוך מקושר לעולמות האחרים דרך השער החמישי: הנֶקסוס.
השער השישי הוא המרכז: המערבולת.
והכל בוצע דרך השער השביעי.
הסוף היה ההתחלה.״
דמויות מרכזיות בסדרה:
האפלו
האפלו הוא אחד מדמויות המפתח בסדרה, ואחד משני הגיבורים הראשיים בה (לצד אלפרד). הוא מופיע לראשונה בספר הראשון בסדרה "כנף הדרקון" ומופיע בכל שאר הספרים בסדרה. האפלו הוא פיטרין, הפיטרין הראשון שעבר דרך שער המוות לאחר חלוקת העולמות, במסעו הוא עובר פעמים רבות דרך שער המוות תחילה על מנת לחקור את העולמות האחרים, ולזרוע כאוס בהם כדי להכינם לפלישת קסר, אדון הנקסוס. קסר הוא הפיטרין שגילה את סוד שער המוות, הוא הראשון שחקר את הנושא על פי ספרים שנכתבו על ידי סאראטן (או על פי דיווחו של פיזבן, הקוסם המבולבל שאחר כך טוען שהוא אל, נכתבו על ידיו) וגילה איך לעבור דרך שער המוות. האפלו יקר לאדון הנקסוס כבן, והוא הפיטרין שבו קסר בוטח ללא סייג. האפלו יצר כלב, שהוא ההתגלמות של הרגשות הטובים שלו.
האפלו לא מודע לכך שהכלב הוא חלק מנשמתו, ומי שמסביר זאת בסופו של דבר הוא אלפרד. במשימותיו של האפלו משתנה אופיו והוא הופך מאיש קר אנוכי שהאנשים היחידים שחשובים לו הם שאר הפיטרינים וקסר, לאדם מתחשב שדואג לכל המנצ'ים (כינוי לבני אדם, אלפים, וגמדים). הוא מבין שלפיטרינים ולסאראטן אין זכות לקבוע לאחרים מה לעשות מכיוון שהם לא אלים. שינוי זה נגרם בעקבות מסעותיו בעולמות השונים, ופגישתו עם אלפרד, הסאראטן האחרון שנשאר חי (בהמשך העלילה מתברר שהוא לא האחרון).
בספר הראשון האפלו רוצה להביא את אלפרד לקסר בתור מתנה על מנת שקסר יענה אותו, אך הוא נאלץ לעזוב אותו מכורח הנסיבות. במקום זאת הוא מביא לקסר את ביין. הוא מחליט שהפעם הבאה שיפגשו, הוא לא יכשל, ויביא אותו לקסר אך בעקבות המסע בשער המוות האפלו ואלפרד מתחלפים בתודעתם וזה מסמן את תחילת השינוי באישיות של האפלו. לאחר מכן בספר השלישי (ים האש) האפלו ואלפרד מגלים את קיומו של "כוח עליון" אך לוקח להאפלו זמן רב להבין מה הוא חווה.
בספר הרביעי הוא נתקל בנחשים, המגלמים את הרוע המוחלט. בעקבות זאת האפלו מחליט שהפיטרנים והסאראטן הם לא אלים וזונח את התוכניות שלו ושל אדונו להשתלט על כל העולמות. הוא מנסה לשכנע את קסר כי הנחשים הם הסכנה האמיתית. האפלו מבין כי הפיטרינית שהכיר במבוך (מריט) היא אהבת חייו, וכי הוא רוצה לחזור למבוך למצוא אותה ואת בתם. האפלו ומריט מחדשים את אהבתם בספר השישי. בסוף הספר השביעי האפלו מקבל החלטה גורלית, שמשיבה את הגל לאיזונו.
אלפרד
אלפרד (Alfred) הוא אחת מדמויות המפתח בסדרה, ואחד משני הגיבורים הראשיים בה (לצד האפלו). הוא מופיע לראשונה בספר הראשון בסדרה, "כנף הדרקון", ומופיע בכל שאר ספרי הסדרה מלבד הספר השני, "כוכב הרפאים". אלפרד הוא סאראטן אשר התעורר משינה ארוכה באריאנוס, וגילה שכל חבריו מתו. הוא משתלב בחברת המנצ'ים באריאנוס בתור משרתו של הנסיך ביין. מכיוון שלא רצה להשתמש בקסם עקב חשש שהמנצ'ים יטרידו אותו, פיתח הרגל להתעלף בכל פעם שנמצא בסכנה, או להפעיל כוחות קסם ולא לזכור זאת במודע. אלפרד נראה מגושם מבחוץ, אך זכה לדרגת "קוסם הנחש", דרגה גבוהה אצל הסאראטן.
אלפרד הוא הראשון באריאנוס שגילה שהאפלו הוא פיטרין, לאחר שהטיל על האפלו קסם שינה ובדק את הקעקועים שעל גופו. בספר "ים האש" אלפרד מגיע בטעות לספינתו של האפלו, אך האפלו מחליט לבקר באבאראך לפני שמחזיר את אלפרד לקסר. כאשר הם עוברים בשער המוות מתחלפות תודעותיהם של אלפרד והאפלו, והם מבינים אחד את השני. באבאראך השניים נאלצים לשתף פעולה כדי לשרוד. יחד הם חוצים את ים האש, ומגיעים לחדר שנקרא "חדר הארורים" או "השער השביעי". החוויה שעברו ביחד גורמת להאפלו לשחרר את אלפרד. בספר הרביעי (בעקבות העינוי שספג מקסר, לאחר שהסתיר ממנו מידע) האפלו מאבד את כלבו (נשמתו) שמצטרפת לאלפרד בצ'לסטרה.
שם הם צריכים להתמודד עם דרקוני הנחש. אלפרד מצליח להחזיר את הכלב להאפלו, והורג את מלכם של דרקוני הנחש. בסוף אלפרד נופל בשבי בידי סאמה, מנהיג הסארטאן בצ'לסטרה (והאיש שאחראי על חלוקת העולמות), ויחד עם אורלה (אהובתו) הם נשלחים אל המבוך. האפלו מריט והוגו היד מצטרפים אל אלפרד שם ועוזרים לפיטרינים להילחם בדרקונים.
זוהי הפעם הראשונה מאז שהלך לישון שאלפרד מצליח לחבר בין חלקי נשמתו, ולבצע קסם סארטן חזק ומודע. הוא מצליח להפוך את עצמו לדרקון יפיפה, ולהילחם בצבא של דרקוני מבוך. לבסוף אחד הדרקונים מצליח לגבור עליו, ולענות אותו, עד שמריט והוגו מצליחים לחלץ אותו. השלושה חוזרים לאבאראך כדי להציל את האפלו.
הוגו היָד
הוגו היד (Hugh the Hand) הוא אחת מדמויות המפתח של הסדרה. הוגו מופיע לראשונה בספר הראשון בסדרה "כנף הדרקון" וממשיך להופיע בספרים נוספים בסדרה. הוגו הוא רוצח שכיר מבוקש ביותר בממלכת אריאנוס, עולם האוויר. רגע לפני הוצאתו להורג הוא נשלח אל מלך בני האדם בממלכה, שם המלך מבקש ממנו לרצוח את בנו ביין, הוגו יוצא למשימה, מלווה באלפרד, משרתו של ביין.
בספר הראשון הוגו היד מתבקש לרצוח את בנו של המלך, הוא לוקח אותו ואת אלפרד (שהצטרף אליהם מרצונו החופשי) אל ספינת הדרקון שלו שחבויה ביער עצי הקריסטל על מנת להרוג אותו בארצות האלפים כדי שבני האדם יוכלו להאשים אותם ברצח הנסיך. ענף של עץ קריסטל נופל על ביין והורג אותו אך אלפרד (שהתגלה כסאראטן) מחייה אותו.
לבסוף בסוף הספר הראשון אלפרד מחייה את הוגו היד (למרות שפרט זה מתגלה רק בספר החמישי) הוגו סובל מכך רבות, מכיוון שהוא לא יכול לההרג גם אם הוא רוצה וגם הוא לא יכול להרוג ונע עם אהובתו לשעבר על מנת למצוא את הנסיך ביין שנמצא בארצות האלפים, בהמשך הוגו היד מוצא את אלפרד וגם מציל בדרך את האפלו ממוות, הוגו היד זוכה במוות בספר השביעי.
הוגו היה צעיר מאוד כאשר מתו הוריו במגפה. הוא שוטט לו בעיר רדופת המחלות בה התגורר עד אשר אספו אותו נזירי קיר, עבדי המוות אשר המוות הוא הדבר היחיד שחשוב להם, הם תמיד שמחים לגופות או ילדים יתומים כדי לעשות מהם נזירים. הוא חי במנזר שנים רבות עד אשר החליט לצאת לחייו והפך לרוצח שכיר. במהלך עבודתו כרוצח הצטרף הוגו לאחוות היד, אחווה של רוצחים שכירים ושם גדל על חוקיהם.
הוגו הפך לרוצח מבוקש בממלכתו עד אשר נתפס וכמעט הוצא להורג אך המלך שלח שליח להביא אליו את הוגו. הוגו נלקח אל המלך שם ציווה עליו המלך להרוג את בנו של המלך, הנסיך ביין. הוא יצא עם ביין ומשרתו אלפרד למסע במסווה של נסיעה תמימה שבאמצעה היה אמור לרצוח אותו.
לבסוף הגיעו השלושה אל אביו האמיתי של ביין - סיניסטראד, הקוסם המרושע. השלושה נלחמו בו בקרב קשה. הוגו מת בקרב, אך אלפרד מחייה אותו בקסם אסור.
קסר
קסר הוא הפיטרין הראשון שהצליח לברוח מהמבוך. הוא זקן מאוד, אך קסמו חזק בצורה בלתי רגילה. בעיני עמו הוא נחשב לגיבור. הוא היחיד מבין הפיטרינים שמצליח לחזור למבוך במודע כדי לעזור לשאר הפיטרינים להחלץ גם כן. כשמספיק פיטרינים מצליחים לצאת מן המבוך הם יוצרים קהילה סביב קסר. בתחילה קסר בעיקר מנסה לעזור לבני עמו. לאורך הזמן הוא מתחיל לפתח שאיפות נקם בסארטן שכלאו אותם במבוך, ואף שאיפה לשלוט בעולם כולו. הוא שולח את האפלו לחקור את העולמות השונים.
הכל מתנהל כרצונו עד שהאפלו חוזר מאבאראך, ומסתיר ממנו את האמת על מה שעבר שם. קסר מענה את האפלו עד שמגלה את האמת, על אומנות ההחייאה. קסר לא מקשיב להאפלו ומחליט להיעזר באומנות זו כדי לעזור לפיטרינים לשלוט על העולם. כאשר הוא נתקל בדרקוני הנחש, הוא מגייס אותם לשירותו, למרות כל העדויות על בוגדנותם. קסר שולח את האפלו חזרה לאריאנוס, והוא עצמו יוצא לאבאראך, שם הוא מנסה ללמוד את אומנות ההחייאה. קליטוס מספר לו על השער השביעי, וקסר מחליט שהוא מתכוון לחבר את כל העולמות חזרה יחדיו. הוא נוטש את הפיטרינים המגינים על עצמם במבוך, ושוקע באובססיה שלו על שליטה מוחלטת.
הספרים בסדרה:
כנף הדרקון | כוכב הרפאים | ים האש | קוסם הנחש | יד הכאוס | אל תוך המבוך | השער השביעי
דרקונים ישראליים ועוד
דרקונים בעליית הגג
רנית חמצני
משפחת מורגן קונה בית מפואר במחיר מוזל במיוחד. אנדי מגלה למה: ארבעה דרקונים ודרקוניות מתגוררים בעליית הגג.
הרפתקאות ילדי לוטן
אלון עופר
ילדי לוטן בהרפתקה לא צפויה: עימות עם שודדים מתוחכמים, חיפוש אוצר אבוד במכרות תמנע, מפגש עם דרקונים ויצורים.
לילות קסומים
יחיעם פדן
צעיר בא לחדר הנסיכה זהור ומספר לה על נערות, טרולים, ענקים ומכשפים. בכל לילה הוא מפסיק בשיא המתח וממשיך למחרת.
נוסטלגיה של דרקונים
דימוסתניס קורטוביק
מותחן פילוסופי הנקרא בנשימה עצורה, וגם אלגוריה שנונה על יוון, על הקשר בין עברהּ ובין ההווה שלה ועל מקומה בעולם של ימינו.
דרקונים ושדים
דודו רוטמן
צוהר לעולם הפנטסיה של התרבות היהודית באשכנז בימי הביניים. עשרות סיפורים, פרשנות ותובנות עשירות ומפתיעות.
פרא
גבי ניצן
יצאתי לדרך כשעימי מלאך, אשה ג'ינג'ית , גאון מ חשבים, בעל חברה, הוביט, מכשף אינדיאני, דרקון, נסיכים, קרוואן וברווזים.
דרקונים ויצורי פלא
ג'.ג. וסטנהולץ
מחקר מקי ף על דרקונים, מפלצות ויצורי פלא בתרבויות העולם העתיק והמודרני שנערך מטעם מוזיאון ארצות המקרא.
Dracopedia
ויליאם אוקונור
יצורים של יופי ועוצמה, מפלצות האגדה נושפות האש - כוכבי הרוק של הדרקונים - מתעוררים לחיים בידי אמן הרפתקן ומבריק.
הדרקונים בעולם של אראגון | ויקיפדיה
אראגון (Eragon) הוא הספר הראשון בסדרת ספרי הפנטזיה הירושה (Inheritance) מאת הסופר כריסטופר פאוליני.
פאוליני החל בכתיבת הספר בעודו בן 15 בלבד. לאחר שכתב במשך שנה, בילה שנה נוספת בכתיבה ועריכה מחדש של הספר. הוריו של פאוליני ראו את כתב היד הסופי, והחליטו להוציא את הספר לאור בהוצאה עצמית. מאוחר יותר, התגלה הספר על ידי הסופר קרל היאסן, שהביא להוצאה מחודשת של הספר על ידי הוצאת הספרים קנופף. הספר יצא לאור ב-26 באוגוסט 2003.
הספר מספר את סיפורו של אראגון, נער חווה המוצא אבן מסתורית בהרים. מהאבן בוקעת דרקונית, לה אראגון קורא בשם סאפירה. בעקבות כך המלך המרושע גאלבאטוריקס שומע בעקיפין על קיומו של אויבו - ברום - זקן שגר ליד ארגון שבמותו מתברר כרוכב ובסוף הספר השלישי מתברר כאביו של ארגון, הוא שולח את משרתיו, הראז'אק, במטרה ללכוד את ברום. תוך כדי כך הראז'אק מתוודעים לקיומם של אראגון וסאפירה והם נאלצים לברוח מביתם יחד עם ברום, ומחליטים לחפש את הווארדן, קבוצת מורדים השואפת להפיל את המלך גאלבאטוריקס.
הספר זכה להצלחה ונכלל ברשימת רבי המכר של הניו יורק טיימס 121 שבועות.לספר יצאה גם גרסה קולנועית. הספר יצא לאור בעברית בתרגומה של יעל ענבר בהוצאת כנרת זמורה ביתן וכתר ספרים במאי 2006. בשנת 2008 יצא לאור בעברית הספר השני בסדרה, הבן הבכור, בהוצאת כנרת זמורה ביתן וכתר ספרים. בשנת 2009 יצא לאור בעברית הספר השלישי בסדרה, בריסינגר. בסוף שנת 2012 יצא לאור בעברית הספר הרביעי והאחרון בסדרה ששמו כשם הסדרה, הירושה.
כריסטופר פאוליני התחיל לקרוא ספרי פנטזיה כשהיה בן 10, אבל הרגיש "מתוסכל" ממחסור בספרים איכותיים. בגיל 14 פאוליני ניסה להתחיל לכתוב ספר ראשון מתוך סדרה של 4 ספרים, אבל לא הצליח להתקדם מעבר לכמה העמודים הראשונים. הוא התחיל לקרוא כל מה שיכול היה למצוא בנושאי כתיבה אומנותית, ולאחר מכן החל לתכנן את סדרת ספרי הירושה. לאחר כחודש של תכנון, הוא התחיל לכתוב טיוטה ראשונית בכתב ידו. הטיוטה הושלמה לאחר כשנה, ואז פאוליני החל בכתיבת הגרסה האמיתית של הספר. לאחר שנה נוספת של עריכה, הוריו של פאוליני ראו את כתב היד. הם זיהו את הפוטנציאל הגלום בו, והחליטו לפרסם את הספר בהוצאה עצמית. פאוליני עצמו אייר את הכריכה של הספר, בה הופיעה העין של סאפירה. הוא אייר גם את המפות המופיעות בספר.
פאוליני ומשפחתו יצאו למסע שיווק של הספר ברחבי ארצות הברית. פאוליני העביר למעלה מ-135 הרצאות לקידום ומכירת הספר, חלקן תוך שהוא לבוש בתלבושת בסגנון ימי הביניים. למרות כל זאת, הספר לא זכה להכרה נרחבת. מאוחר יותר, פאוליני תיאר את חוויותיו מתקופה זו: "עמדתי מאחורי שולחן, לבוש בתחפושת שלי, ולאחר יום שלם של דיבורים ללא הפסקה היו נמכרים אולי 40 ספרים... זו הייתה חוויה מלחיצה. לא הייתי יכול להמשיך כך לעוד הרבה זמן".
בקיץ של שנת 2002, הסופר האמריקאי קרל היאסן הזדמן לחופשה באחת הערים בהן פאוליני העביר הרצאה. תוך כדי השהות שם, בנו החורג קנה את הספר, והתאהב בו מיידית. הוא הראה אותו לאביו החורג, שהביא את הספר לבית ההוצאה לאור קנופף. העורך האחראי של הוצאת קנופף, מישל פריי, יצר קשר עם פאוליני ומשפחתו כדי לברר האם הם מעוניינים בפרסום מחודש של הספר תחת הוצאת קנופף. פאוליני ומשפחתו ענו שהם מעוניינים, ולאחר סבב נוסף של עריכות, הספר יצא לאור בהוצאת קנופף באוגוסט 2003. הספר קיבל גם כריכה חדשה שאוירה על ידי ג'ון ג'וד פלנקר.
השראה
הספר "אראגון" החל כאוסף דמיונות וחלומות בהקיץ של בן עשרה. פאוליני ניסה לכתוב ספר שהוא עצמו יאהב לקרוא. הפרויקט התחיל כאתגר אישי, ופאוליני לא חשב שהוא אי פעם יתפרסם. כל הדמויות הן פרי דמיונו של פאוליני, פרט לדמות המרפאה אנג'לה, המבוססת באופן רופף על אחותו של פאוליני.
המקורות המשמעותיים ביותר לכתיבתו של פאוליני הם מיתוסים עתיקים, אגדות מימי הביניים, השירה האפית ביאוולף, וכן הסופרים ג'.ר.ר. טולקין ואריק ראקר אדיסון. בנוסף, פאוליני הושפע מסופרי פנטזיה רבים, וביניהם דייוויד אדינגס, אן מק'קפרי, ריימונד א. פייסט, אורסולה לה גווין, פרנק הרברט ופיליפ פולמן. פאוליני ציין שהוא כלל בספר בכוונה תחילה מאפיינים קלאסיים של ספרי פנטזיה - מסע, נקמה, אהבה, בגידה וחרב קסומה.
השפה העתיקה בה משתמשים האלפים ב"אראגון" מבוססת כמעט לחלוטין על נורדית עתיקה, אנגלית עתיקה, גרמנית ורוסית. פאוליני העיר שהוא השקיע זמן רב במחקר כדי ליצור את השפה העתיקה. הוא הרגיש שהשימוש בשפה אמיתית, שבאמת קיימת בעולם מזה כמה מאות שנים, נותן לעולם שהוא בנה תחושה עשירה ואמיתית יותר. השפה בנויה לרוב בתחביר של השפה האנגלית, כאשר מילים בשפה הנורדית העתיקה מחליפות את המילים באנגלית.
השפה, בשימוש האלפים, כוללת גם אוסף של תוארי כבוד, בדומה למערכת תוארי הכבוד בשפה היפנית. בחירת השמות המתאימים לדמויות ולמקומות המופיעים בספר הייתה לעיתים תהליך ארוך, שנמשך ימים, חודשים, או אפילו שנים. במהלך הכתיבה, פאוליני נהג להשתמש בשם חלופי, כמחזיק מקום, עד שהשם האמיתי עלה בדמיונו.
הנוף ב"אראגון" מבוסס על נופי ארץ הולדתו של פאוליני, מונטנה, ובפרט על נופי פאראדייז ואלי. פאוליני הרבה לצאת לטיולים באזורי ההרים וביער, ואמר שלעיתים קרובות, האפשרות שהייתה לו להסתכל מקרוב בפרטים הקטנים היא שעשתה את ההבדל בין תיאור סביר לתיאור ייחודי. האירועים בספר מתרחשים ביבשת הדמיונית אלגאזייה.
פאוליני שירטט לעצמו בקווים כלליים את ההיסטוריה של אלגאזייה עוד לפני שכתב את הספר בפועל, אבל את המפות הוא צייר רק כשהעלילה בספר התקדמה, והיה חשוב לראות לאן אראגון נודד. לאחר מכן, הוא החל לקבל רעיונות להיסטוריה ולעלילה תוך כדי שבנה את הגאוגרפיה של אלגאזייה.
פאוליני בחר לתאר בספר את תהליך ההתבגרות של גיבורו הראשי, אראגון. הוא עשה זאת מפני שראשית, זהו מאפיין קלאסי של ספרי פנטזיה. ושנית, כי הוא הרגיש שתהליך ההתבגרות של אראגון יוכל לשקף במידת מה את תהליך ההתבגרות שלו עצמו כאדם וכסופר. סאפירה, הדרקונית של אראגון, מתוארת כהתגלמות הידיד המושלם. תכונותיה כפי שתוארו בספר כוללות נאמנות, חוש הומור, אומץ, חכמה ואצילות. פאוליני הסביר שהוא בחר לשוות לה אופי אנושי, מכיוון שהיא לא גדלה בקרב בני מינה, אלא התפתחה תוך קשר מנטלי הדוק עם בן אדם. למרות זאת, הוא ניסה להוסיף לסאפירה גוון מעט קסום, כדי להדגיש את הזרות של בני גזעה.
עיבוד קולנועי
אראגון
סרט קולנוע המבוסס על אראגון יצא לאקרנים בארצות הברית בדצמבר 2006. התוכניות הראשונות להפקתו הוכרזו בפברואר 2004, כשאולפני פוקס המאה ה-20 רכשו את הזכויות הקולנועיות על אראגון. הסרט בוים על ידי סטפן פנגמייר, והתסריט נכתב על ידי פיטר בוכמן. השחקן אדוארד ספילרס נבחר לשחק את אראגון. עיקר הצילומים של הסרט התרחשו בהונגריה ובסלובקיה.
הספרים בסדרה
אראגון | הבן הבכור | בריסינגר | הירושה
דרקונים בעולם של הארי פוטר | ויקיפוטר
דרקונים הם מהמפורסמים, הקסומים והחזקים שבחיות הפלא. מראשם עד קצה זנבם הם מגיעים לאורך של כמה מטרים. הם מסוגלים לירוק אש, לעוף ולהכות בזנבם האימתני, ומסוכנים מאוד לבני אדם, ואף לקוסמים. אפשר להתמודד איתם רק בקבוצות של מספר רב של קוסמים מאומנים היטב. בדרך כלל הנקבה מעט יותר גדולה ותוקפנית מהזכר, בפרט כאשר היא מגנה על ביציה. ישנם עשרה גזעים של דרקונים טהורים, ומספר רב של הכלאות שנוצרו בין הגזעים
וולשי ירוק נפוץ
הדרקון הראשון הנפוץ בבריטניה. מתגורר בשמורה בהרים גבוהים בארץ מולדתו. נחשב לפחות אכזרי בקרב הדרקונים. לרוב יעדיף לטרוף כבשים ולהימנע ממגע עם בני אדם - אלא עם כן הם מתגרים בו. צבע עורו ירוק, ביציו מנוקדות בירוק וחום. הוא פולט סילוני אש דקיקים ויש לו שאגה מיוחדת, מוזיקלית למדי, קלה לזיהוי מבין קולות הדרקונים.
בהקדמה לספרו כותב ניוט סלמנדרה על מקרה שארע ב 1932 בבריטניה ושזכה לשם פרשת אילפרקום על שם העיירה בה הוא ארע: באותו זמן נחת דרקון וולשי ירוק בהפתעה בחוף מלא מוגלגים רוחצים. למרבה המזל נכחה במקום גם משפחת קוסמים והיא בצעה שם את "סדרת קסמי הזיכרון הגדולה ביותר שבוצעה במאה הנוכחית" כדבריו, ובכך מנעה אסון כבד.
זנבקרן הונגרי
נחשב למסוכן שבגזעי הדרקונים. דמוי לטאה, שחור, עיניו צהובות, קרנים ודוקרנים על שריונו בצבע נחושתי. נשיפת האש שלו מגיעה עד 14 וחצי מטרים. צבע הביצים אפור, וקליפתן נוקשה. כאשר הדרקונים הקטנים בוקעים מהביצה, הם שוברים אותה בעזרת הדוקרנים שעל זנבם. המזון המועדף על זנבקרן הונגרי הוא בני אדם, אך הוא ניזון גם מעיזים וכבשים.
כרס ברזל אוקריאני
הגדול בגזעי הדרקונים. משקלו מגיע עד לשישה טון, מה שמקשה עליו בתעופה. אף על פי כן, הוא מסוכן וקטלני, וידוע על מקרים בהם מחץ תחתיו בית שלם. צבע קשקשיו אפור, עיניו אדומות והוא מצוייד בטפרים אכזריים וארוכים. בשנת 1799 חטף כרס ברזל אוקריאני סירת מפרש מהים השחור, שלמרבה המזל הייתה ריקה. מאז הוא נמצא תחת השגחה מתמדת של רשויות הקסם בארצו.
מכדרר אש סיני
לדרקון זה מראה מרהיב ביופיו. צבע עורו אדום וקשקשיו חלקים. פניו מוקפים זיזים בצבע זהב. עיניו בולטות במיוחד. משקלו בין שניים לארבעה טון. כאשר הוא כועס הוא פולט להבות בצורת פטרייה, ומכאן שמו. מכדרר האש תוקפני כלפי בני אדם ויצורים זרים, אך לעומת זאת, בניגוד למיני דרקון אחרים הוא ידידותי יותר כלפי בני עמו, ונרשמו מקרים בהם חלק דרקון כזה את נחלתו עם דרקון נוסף או יותר. ביציו אדומות ומנוקדות בזהב. הוא אוכל את מרבית היונקים, אך מעדיף חזירים ובני אדם.
נורווגי מנוקד
זן נדיר במיוחד של דרקונים, כנראה בשל העובדה שהוא תוקפני מאוד גם כלפי בני מינו. גדול, שחור ומצוייד בזיזים שחורים לאורך גבו, הנורווגי הנקוד נחשב למסוכן ואכזרי ביותר. הוא לא מהסס לתקוף מינים שונים של יונקי יבשה ואף יונקים ימיים. בשנת 1802 נרשמה עדות ראייה של נורווגי נקוד הנושא לוויתן צעיר מן הים. ביציו שחורות, וצאצאיו לומדים לירוק אש בגיל צעיר מאוד יחסית לזנים אחרים - בגיל חודש עד שלושה חודשים. הנקבה תוקפנית יותר מהזכר.
ניב צפע פרואני
הקטן מבין הדרקונים - אורכו כחמישה מטרים בלבד - אך לעומת זאת המהיר שבהם. צבע קשקשיו נחושת, בעל קרניים קצרות ומצוייד בניבים ארסיים במיוחד. לרוב אוכל בשר בקר, אך בסוף המאה התשע עשרה החל לצרוך בשר אדם והתרבה במהירות עד שלקונפדרציית הקוסמים הבינלאומית לא נותרה ברירה אלא לשלוח צוות מדבירים לפרו, כדי להקטין את מספרם של ניבי-הצפע.
סקוטי שחור
הדרקון השני הנפוץ בבריטניה, והמסוכן מבניהם. אורכו מגיע עד עשרה מטרים. קשקשיו מחוספסים ועיניו בצבע סגול בוהק. לאורך גבו דוקרנים חדים ובקצה זנבו דוקרן מחודד כחץ. כנפיו מזכירות כנפי עטלף. כל דרקון מזן זה תופס שטח של עד 160 קמ"ר. הוא ניזון מצבאים, כלבים ובקר. שבט מקפאסטי המתגורר בסקוטלנד קיבל על עצמו את ההשגחה על זן זה.
עין לשם אנטיפוד
דרקון ניו זילנדי המהגר לעיתים לאוסטרליה, כאשר יש מחסור בשטח בארצו. לעומת רוב הדרקונים, מעדיף עין הלשם להתגורר בעמקים ולא בהרים. קשקשי שריונו זוהרים כפנינים ועיניו חסרות אישון ומרובות צבעים, דבר שהעניק לו את שמו וזיכה אותו בתואר "היפה הגזעי הדרקונים".
גודלו בינוני, משקלו עד שלושה טון. הוא פולט להבה אדומה ומרשימה. דבר נוסף המייחד אותו מהזנים האחרים הוא שאינו תוקפני במיוחד, ולרוב אינו תוקף שלא למטרות צייד. לרוב הוא אוכל כבשים, אך מסוגל לאכול גם יונקים גדולים יותר. בשנות השבעים נטרפו עשרות קנגורואים באוסטרליה על ידי עין לשם שהגיע לשם לאחר שסולק ממולדתו על ידי נקבת דרקון. צבע ביציו אפור בהיר.
רומני ארוך קרניים
לדרקון זה קשקשים בירוק כהה וקרניים ארוכות בצבע זהב המשמשות אותו לשיפוד הטרף שלו לפני שהוא אוכל אותו. בית הגידול שלהם בשמורה ברומניה משמש כמעבדת-מחקר עבור חוקרי דרקונים מכל העולם, ומתגוררים שם עוד מינים רבים של דרקונים. קרניו מכילות אבקה המשמשת מרכיב חשוב בשיקויים רבים, ולכן שמשו מטרה לציידים, מה שהוביל לירידה חדה במספרו. כיום הוא נמצא במרכז תוכנית הרבעה, שנועדה להגדיל את מספר הפריטים החיים, וקרניו הוגדרו כפריטים בלתי סחירים מדרגה ב'.
שוודי קצר חוטם
צבע עורו כחול-כסוף. הוא רושף להבה כחולה היכולה להפוך קורות עץ לאפר תוך שניות. לשוודי קצר החוטם לא נרשמו מקרים רבים של הריגת אדם, אך יתכן כי זה בשל נטייתו להתיישב בשממות בלתי מיושבות, הרחק מקרבת אנשים. עורו מבוקש מאוד לייצור כפפות וציוד מגן.
יכולות ושימושים
סגולות הקסם של הדרקון רבות ומגוונות. עורו משמש להגנה משיקויים ולחשים שונים, הדם, הלב, הכבד, הקרניים והביצים- כולם משמשים להכנת שיקויים. לדם הדרקון יש 12 סגולות קסם. בגלל הסכנה המרובה בדרקונים ללא פיקוח מתאים, נחשבות ביצי דרקון כפריטים בלתי סחירים מדרגה א', וגם יתר איבריו מוגנים בדרכים שונות. הגובלינים משתמשים בדרקונים לשמירה על בנק גרינגוסט, אך יש לקשור אותם היטב ולהשתמש בדוקרנים כדי להחזיק אותם בשליטה, שכן הדרקונים הם בלתי ניתנים לאילוף. רבות מליבות שרביטי הקוסמים עשויות מנימי דרקון.
הופעות בספרים
הספר הראשון - הארי פוטר ואבן החכמים
בשנתו הראשונה מגלים הארי פוטר וחבריו שידידם האגריד מגדל בביתו דרקון נורווגי נקוד אותו קיבל מזר בפונדק ראש החזיר. הם עוזרים להאגריד להסתיר אותו ומשכנעים אותו לוותר עליו, עד שלבסוף הוא נכנע ומקבל את עצתם. רון וויזלי שולח לאחיו צ'ארלי, שעובד בשמורת דרקונים ברומניה, מכתב ומבקש את עזרתו. ידידיו של צ'ארלי מגיעים על מטאטאים ומעבירים את הדרקון ממגדל האסטרונומיה אל השמורה. רק שנים לאחר מכן מגלים הארי והאחרים כי הדרקון היה למעשה דרקונית.
הספר הרביעי - הארי פוטר וגביע האש
אחת ממשימות טורניר הקוסמים המשולש אותן נאלץ הארי לעבור היה לחלץ ביצת זהב מבין ביציה של דרקונית המגנה עליהם. אל הוגוורסט הובאו ארבעה דרקונים, כמספר המתחרים. סדריק דיגורי התמודד מול שוודית קצרת חוטם. הוא השתמש בכישוף לשינוי צורה והפך את הסלע שלידו ללברדור, מתוך מטרה שהדרקונית תרדוף אחריו הזמן שהוא מוציא את הביצה. פלר דלאקור התמודדה מול וולשית ירוקה בעזרת לחש הפנוט שהרדים את הדרקונית. ויקטור קרום השתמש מול מכדררת אש סיני בקללת קונג'ונקטיוויטוס הפוגעת בעיניים, נקודת החולשה של הדרקונים, והארי פוטר השתמש בכישוף זימון כדי להביא אליו את המטאטא שלו ולרחף מעל הזנב קרנית ההונגרית, תוך שהוא מנצל את כישורי הקווידיץ' שלו.
הספר השביעי - הארי פוטר ואוצרות המוות
בשנה זו התגנבו הארי, רון והרמיוני אל בנק הקוסמים גרינגוסט כדי לגנוב את אחד ההורקרוקסים המופקד שם. אחד ההגנות אותם נאלצו לעבור היה דרקון. כאשר התגלו ונאלצו לברוח, עלו הארי וחבריו על הדרקון וסייעו לו להימלט מן המנהרות. הדרקון זינק החוצה והמריא לשמים כאשר השלישיה על גבו מבלי שהבחין בכך. לאחר שעות רבות הוא הנמיך כדי ללגום מים ואז הם קפצו מגבו היישר לאגם שמתחתיו.
דרקוני הארץ התיכונה | FANDOM
"לעולם אל תצחק על דרקונים חיים, בילבו טיפש! אתה עדיין לא עובר כמעט את ההרפתקה הזו" - בילבו באגינס לעצמו לאחר שהתעמת עם סמאוג.
"ועמם באו דרקונים מזרע גלאורונג, ועתה היו המה רבים ונוראים" הסילמריליון
הסטוריה
דרקונים הם יצורים דמויי זוחלים. דרקונים חיו בכל העידן הראשון, השני והשלישי של כדור הארץ התיכון וייתכן שחיו זמן רב יותר. הם נוצרו במקור על ידי מורגות במהלך העידן הראשון כדי לשמש כחיות מלחמה חזקות. הדרקון הראשון שנראה אי פעם בארץ התיכונה היה גלאורונג, אבי הדרקונים הקרוי גם תולע מורגות, בו השתמש מורגות באופן רב במהלך הקרב הרביעי והחמישי במלחמת התכשיטים.
כמו רוב היצורים שיצרו או התפתלו על ידי מורגוט, הם היו מסוגלים להתרבות באופן עצמאי. לעתים נקראו דרקונים כנחשים, תולעים נהדרות או פשוט דרייקים, כאשר השניים הראשונים ציינו את הדרקונים ללא כנפיים.
במהלך העידן הראשון, היורש הגדול ביותר של בית הדור היה הגה הדרקון של דור-לומן, שהיה הגה בעל משקל רב שהיה לו בראשו של ראשו של גלאורונג הדרקון.
הדרקונים של העידן השני והעידן השלישי היוו סכנה לגמדים וכל מי שאגר אוצר. חלקם, כמו סמאוג הזהב וסקאתה התולעת, יצאו מהית 'הקמול ופלשו לממלכות הגמדים. לפני בואו של סמאוג, לא נצפו פעילויות בולטות במהלך העידן השני, מכיוון שהן עצמאיות במידה רבה.
בפונדק היה פונדק שנקרא הדרקון הירוק, וקיים סוג של פרחים וזיקוקים שנקרא Snap Dragon. לרגל יום הולדתו ה 111 של בילבו בגינס, גנדלף יצר זיקוקי דרקון מיוחדים.
לאחר מלחמת החרון שסיימה את העידן הראשון, הדרקונים ששרדו נפוצו למזרח הארץ התיכונה ולצפון הרחוק. סמאוג היה הדרקון האחרון 'שאשו לא כבתה' ועד כמה שאנו יודעים, הדרקון האחרון בארץ התיכונה. שמם של דרקוני האש בקווניה הוא אורולוקי. לדברי גנדלף, מירוץ דרייק האש שרד לפחות לפני מלחמת הטבעת, וכמה קרובים פחות שרדו גם לאחר המלחמה. יתכן שהיה אפשרי שכמה גזעי דרקון עדיין היו קיימים לאורך כל העידן הרביעי.
סוגי דרקונים
ישנם סוגים רבים של דרקונים: דרקונים נושפי אש ודרקונים שאינם נושפי אש, המכונים דרקוני קור (לדוגמא סקאתה), דרקונים מכונפים (כסמאוג) וכאלו שאינם מכונפים (גלאורונג). הדרקונים הם נבונים ויש להם יכולות על טבעיות מסוימות שמשתנות מדרקון לדרקון. התכונות העיקריות המבדילות בין דרקונים של הארץ התיכונה היו האם נשמו אש וכיצד הם נעו.
אש:
דרקון נושף אש, Urulóki (Urulokë, Fire-drakes) - דרקונים דמויי נחש נושפי אש עם או בלי כנפיים
דרקים קרים - דרקונים שלא הצליחו לנשום אש
דרקונים נושפי עשן - דרקים קרים שלא הצליחו לנשוף אש, אך היו בעלי יכולת לנשוף ערפל ולעשן.
אמצעי תנועה:
דרקונים מכונפים - דרקונים שהיו להם ארבע רגליים אך גם כנפיים שאפשרו להם לעוף.
דרקונים ללא כנפיים - דרקונים ללא כנפיים שהלכו על ארבע רגליים. דרקוני ניצוץ מסווגים בקבוצה זו.
דרקונים דמויי נחש - דרקונים ללא רגליים וללא כנפיים, כמו ה- Wyrms / Long-Worms (ואולי הנחשים הימיים).
כמה דרקונים לא הצליחו לנשוף אש ונודעו כ- drakes קר. מבין אלה רובם לא יכלו לנשוף כלל, אך מעטים יכלו לנשוף עשן, אדים או ערפל. דרקונים רבים ללא רגליים או כנפיים היו דרקים קרים. לא מתייחסים לביצים קרות עד העידן השלישי, אם כי אין זה אומר שהם לא היו קיימים קודם. ייתכן שחלק מהדרקונים, או אולי צאצאיהם, איבדו את היכולת לנשוף אש במילניום לאחר מלחמת הזעם.
מאפיינים:
דרקונים היו ארוכי טווח, עוצמתיים, ערמומיים, בעלי אינטליגנציה עדינה, בעלי כוח פיזי רב והיו מכוסים בקשקשים כמעט בלתי חדירים בכל מקום למעט החלק התחתון שלהם. דרקונים נטו להתקפי זעם, מה שעלול לגרום להשפעות הרסניות על הארץ שמסביב ועל אלה שחיים בה.
זהב ואלמותיות:
הם נודעו בתאווה לאוצר עצומה, במיוחד זהב, ונהגו לישון על אוצרותיהם. מעצם טבעם הם התענגו לא רק על גניבת דברים יפים, אלא על פעולת הנישול עצמה; בעיקרו של דבר, זה היה מספק יותר עבורם לגנוב אוצר מאחרים ולא ליטול חפצים יקרי ערך ללא דורש. לדברי תורין אוקנשילד, הייתה להם הערכה חדה מאוד של ערך המאגר שלהם.
הסיבות מאחורי הזיקה החזקה שלהם לזהב אינן ידועות, אולם דרקונים מקנים עדיפות רבה יותר להחזקת זהב מאשר השגת מזון, והם יכולים לשרוד ללא מזון (ואולי גם שתיה) במשך עשרות ואולי מאות שנים. זה מצביע על כך שתכשיטים עשויים להיות מקורות ראשוניים לכוחות החיים של הנחשים הגדולים (אם כי הם יכולים פשוט להחזיק מטבוליזם איטי במיוחד, בדומה לזוחלים אחרים).
בשל עובדה זו, דרקונים של ארדה עשויים להיות אלמותיים , אם כי ללא קשר ידוע שהם חיים פרקי זמן ארוכים מאוד. לא ידוע הרבה על מחזור החיים של הדרקונים, אך ידוע כי לגלאורונג, אב הגזע, נדרשו שלוש מאות שנים לגדול מילדות לבגרות, וכי הוא נחשב ל"מתבגר "לאחר שגדל במשך כמאה שנה. אם ההתפתחות של גלאורונג משקפת את התפתחותם של דרקונים אחרים, אז לוקח גם זמן רב עד שקשקשיהם יהפכו קשים, מכיוון שלגלאורונג עדיין ניתן היה לחדור באמצעות חצים לאחר מאה של התפתחות.
אינטראקציה וכישוף:
דיווחים רבים על אינטראקציה בין דרקונים ויצורים אחרים קשורים לדיבור באמצעות הלשון המשותפת. במקביל לכך, הם החזיקו גם בכוח מהפנט המכונה "כישוף הדרקון", באמצעותו ניתן להכניס יצורים בעלי רצון חלש יותר לטראנס או לכופף אותם לרצון הדרקון כאשר החיה מדברת. גם בעלי רצון חזק יכולים להיות נתונים ליכולת זו, במיוחד אם הם לא היו מוכנים לכך. דרקונים יכולים לעשות שימוש במניפולציה פסיכולוגית, ולהגדיל את כוח הכישוף על ידי התגרות בהקשר של סכסוך פנימי.
גלאורונג, למשל, לא היה מסוגל לחלוטין לכופף את טורין לרצונו, אך כשהדרקון החל להתגרות בו על כישלונותיו, טורין נעשה הרבה יותר פתוח להצעותיו של הדרקון. בנוסף, נראה שלכישוף הדרקונים הייתה היכולת לשתול חוסר אמון במוחו של המאזין. כוח זה התרחב גם למטמון האוצרות של דרקון, מה שגרם לרגש תחושות של בצע ואיבה בקרב אחרים שישתמשו בו. קרבות התרחשו לעתים קרובות עם מותו של דרקון; בדרך כלל בין האדם שהרג אותו לבין הבעלים המקוריים (או יורשיהם) של המטמון שלו. יש שהעלו השערה ש"קללה "זו מילאה חלק במותו של פראם בידי הגמדים לאחר שהרג את סקאתה. ניתן לומר את אותו הדבר על הקרב המפורסם על חמשת הצבאות עם מותו של סמאוג, אף שנסיבות חיצוניות אחרות מילאו בבירור תפקיד משמעותי בגרימת הסכסוך ההוא.
ככל הנראה דרקונים שמחו לזרוע בין היתר מחלוקת ומריבה, וככל הנראה אהבו חידות ודיבורים תמוהים, והשקיעו שעות ארוכות בניסיון לפענח אותם. לכן, דיבורים בחידות מעורפלות היו הדרך הטובה ביותר לשוחח עם דרקון, מכיוון שזה לא חכם לומר את האמת המלאה או לסרב לו באופן ישיר. בילבו באגינס השתמש בידע זה במהלך עימותו עם סמאוג, והעסיק אותו בדיבור מעורפל על מנת להימנע מזעמו.
חוש ריח ואיתור:
לדרקונים היה חוש ריח חריף. במהלך המפגש שלו עם סמאוג, הדרקון ידע כי בילבו נמצא בחברת הגמדים בשל ניחוח של "פוני רכוב על גמד". עם זאת, הוא לא הצליח לקבוע מהו, מכיוון שמעולם לא נתקל בהוביט לפני כן. יתר על כן, בזכות הטבעת האחת, היה סמאוג מודע לנוכחות ההוביט הן בשל נשימתו והן בתנועת האוויר שגרם באולם הגדול. ידוע שדרקונים היו מסוגלים לישון בחצי עין פקוחה, בכוננות לפולשים. ההוביט, שחושיו אולי הועצמו על ידי הטבעת, דיווח כי ראה קרן אור חיוורת בוקעת מעינו של סמאוג כאשר ניסה לאתר את הפורץ.
שריון והגנה:
לדרקונים היו קשקשים חזקים שכיסו את רוב גופם, שיכולים לעמוד כנגד רוב הנשקים, אם כי דרקונים צעירים נאלצו לצמוח לתוך שריונם הטבעי. מספרים שמיתריל היה חזק כמו קשקשי דרקון, אם כי משקל קל יותר. בטנו של דרקון תוארה כרכה, רזה ולא משוריינת, ולעתים קרובות נוצלה כנקודת פגיעות בקרב.
עם זאת, סמאוג שכב כל כך הרבה זמן על ערמת האוצר בעומק ההר הבודד, עד שאבני חן ומטבעות הוטמעו בבטנו, כך שהוא היה "משוריין מלמעלה ומתחת עם קשקשי ברזל ואבני חן קשות"; אמרו גם שהיה לו שם קשקשים, מה שהופך את הבטן שלו לקשה יותר למכה מאשר את גבו (אם כי הגנה זו לא הייתה שלמה, ובסופו של דבר הביאה למותו. נראה כי הגמדים היו בעלי מיומנות מסוימת בלחימה בדרקונים, כפי שניתן היה לראות כאשר הם החזיקו מעמד נגד גלאורונג לזמן מה בנירנאת ארד. זה היה אחד המקרים הבודדים שבהם הקרב לא נבע בגלל זהב גנוב. המאבק עתיק היומין בין הגמדים לדרקונים נבע בעיקר מכך שהגמדים ראו ערך רב באוצרם שעמלו עליו, והרגלו של הדרקון לגנוב אותו.
המלך דיין הראשון ובנו פרור מההרים האפורים נהרגו שניהם בדלתות אולמיהם על ידי דרייק קר גדול. לשני הגזעים היה תאווה למתכות ואבני חן יפות, וכך, מטבע הדברים, נקלעו לעימות, כאשר בדרך כלל הדרקונים שררו.
סירחון גדול נבע מגלאורונג, ודמו הכיל ארס כלשהו, אם כי לא ידוע אם לכל הדרקונים היו שתי התכונות הללו. הגמדים הגיבו להריח הרע של סמאוג שמילא את אולמות ההר הבודד לאחר שהותו הארוכה של הדרקון שם.
אש הדרקון הייתה חמה מספיק כדי להמיס את טבעות הכוח. ואכן, ארבע מתוך שבע הטבעות שהוכשרו לגמדים נצרכו באש הדרקונים. עם זאת, נאמר על ידי גנדלף כי שום אש של דרקון לא תהיה חמה מספיק כדי להמיס את הטבעת האחת, אפילו לא זו של אנקלגון השחור, הדרקון הגדול ביותר.
איזכורים ב״שר הטבעות״:
גלאורונג - נהרג ע״י טורין טוראמבר, הידוע גם בשם "אבי הדרקונים".
אנקלגון השחור - הדרקון הכנפי האדיר ביותר שחי אי פעם; נהרג על ידי ארנדיל.
סקאתה התולעת - נהרגה על ידי פראם, המטמון שסקאתה שמר עליו נלקח מהגמדים, ובכך שפרם לקח אותו הוביל לוויכוחים ולמותו הסופי בידי הגמדים.
דרייק הקור הגדול - דרייק קר בעל כוח רב שתקף את גמדי הרי האפור והרג את דאין הראשון ואת בנו השני פרור.
דרייק האש של גונדולין - דרקון גדול שהשתתף בנפילת הגונדולין.
סמאוג - נהרג מהחץ השחור על ידי בארד הבומן (לאחר מכן מלך בארד מדייל).
גוסטיר - ידוע בשם בלבד.
איזכורים בעבודות אחרות של טולקין:
ב"האגר" הרפתקאותיו של טום בומבדיל מופיע יצור דמוי אנוש עם עיניים אדומות, כנפיים שחורות ושיניים כמו סכינים.
חרצית (Chrysophylax) - אנטגוניסט ראשי בג'יימס האיכר של חזיר, אם כי לא לגמרי רשע באופיו. אחד החזקים בקרובי משפחתו בעידן שלו.
דרקון צעיר - התגורר בקן של כריסופילקס בעודו נעדר הדרקון המבוגר, ומאוחר יותר נלחם עם המארח המקורי על קן, כשהוא מפסיד לקרב וכתוצאה מכך הוא נאכל על ידי כריסופילקס.
דרקון לבן גדול - דרקון ענק הופיע ברוברנדום והוא אדונם של הדרקונים הלבנים על הירח.
דרקון אדום - דרקון שלדבריו נאבק עם הדרקון הלבן הגדול על כדור הארץ בערה של מרלין.
נחש ים נהדר - נחש ים בעל גודל ועוצמה אדירים, כאשר הגוף מגיע למאה קילומטרים. ראשוני, פרהיסטורי, אוטותלסי, נהדר, מיתי ומטופש הינם תארים נוספים שלו. הוא גורם לסערה איומה וחזק עד כדי כך ש"אפילו איש-הירח עבד קשה במשך חמישים שנה על מנת לרקוח כישוף גדול,ארוך או חזק דיו כדי לכבול אותו. רק פעם אחת היה האיש - בתוך הירח ניסה (כשביקשו במיוחד), ולפחות יבשת אחת נפלה לים כתוצאה מכך ".
