דרקונים בתרבויות העולם
הדרקון הסיני – אמת או אגדה? | מסע אחר
הדרקון, המוכר לנו מספרי האגדות וסרטי ההרפתקאות, מייצג מעבר לגודלו ומראהו המפחיד אלמנטים רבים ודימויים שונים וייחודיים לכל תרבות בה הוא מופיע. מעניין במיוחד לציין שייצור הזה מופיע בהרבה מהתרבויות האנושיות העתיקות ביותר, בהן מצרים העתיקה, הודו, מרכז אמריקה ודרומה. ניתן למצוא תיאורים מוקדמים רבים לדרקון, החל מאסיה וכלה בחוג הקוטב הצפוני, מאפריקה ועד הוואי וכן הלאה.
ההבדל המשמעותי ביותר בתיאורים השונים של הדרקון הוא במבנה גופו ובחלקים המרכיבים אותו. ברוב המקרים מורכב הדרקון מגוף ארוך ומפנים מאיימות בעלות שיניים גדולות וחדות, אך ניתן לראות כי כל תרבות הוסיפה את האלמנטים הייחודיים לה. לדוגמה, הדרקון הסיני הוא בדרך כלל נטול כנפיים, למרות העובדה שהוא מזוהה עם השמים. לעומתו, הדרקון האירופי מצויד בכנפיים עצומות.
גם שמו של הדרקון משתנה בין תרבות לתרבות. בסין, למשל, הוא נקרא Long, במונגוליה Leongalli ובאפריקה Mokele mbeme. ישנם חוקרים הסבורים כי הדרקון הוא פרי דמיונו של האדם. חוקרים אלו טוענים כי ייצור זה לא היה קיים מעולם וכי בתקופות קדומות יותר, כאשר האדם לא היה בראש פירמידת המזון ומסביבו היו טורפים רבים, הוא חיבר את כל הטורפים באזור למעין ישות אחת, חיה אחת, מפלצת אחת, שהיא חיבור כל הפחדים.
השערה נוספת לקיומו של הדרקון היא כי הייתה חיה המזכירה את דמות הדרקון אשר תאמה לצורך של אותה התקופה ליצירת מפלצת-טורף, שבעקבות השינויים האקלימיים שעבר כדור הארץ נכחדה ודמותה שונתה לפי דמיונו של האדם. יש הבדלים רבים במשמעותו של הדרקון ותפקידו בתרבויות.
הדרקון כמושא לסגידה והערצה | מסע אחר
במערב תואר הדרקון כייצור מרושע שנשלח על ידי כוח רשע ואכזרי להזיק לבני האדם. בניגוד לדמותו המאיימת במיתולוגיה המערבית, הדרקון זכה ליחס חיובי במזרח הרחוק. הדרקון בתרבות המיסטית אומר כוח, שלמות, חוכמה וידע.
חלק גדול מהדתות והמנהגים הקדומים במזרח ייחסו את הדרקונים לפנתיאון שכונה "המועצה השמימית". במסגרת פנתיאון זה, הדרקונים נתפסו בתור מעין רוחות טבע, אשר אחראיות לתופעות כגון סופות, גשמי ברכה, רעידות אדמה ואפילו הבשלת יבולים. הדרקון הסיני נתפס כסמל מבשר טובות. הוא מהווה את התגלמות היאנג.
היחס לדרקון היה סגידה מעורבת בפחד והערצה. לכל דרקון יוחס תחום אחריות והוקם מזבח, כאשר בהתאם לצורך הקריבו לו קורבנות כגון פרחים, קטורת ולעיתים חפצי אומנות. הדרקון נחשב סמל מביא מזל, ולכן הוא מופיע על פריטים רבים מתקופות קדומות במזרח.
הדרקון המזרחי תואר לרוב כיצור לטאי בעל גוף ארוך ונחשי, ללא גפיים או עם זוג רגליים קטנות, ללא כנפיים, ועם גדילים דמויי שפם בקצה חרטומו. בסין יש הטוענים כי הדרקון הוא בעצם תנין או אליגטור סיני, ה-Jiao אשר בתקופה העתיקה היה מצוי לאורך נהר הינגצה העצום. בשל העובדה שבאותה התקופה האדם היה קטן הרבה יותר בגודלו מזה של היום, התנין נראה גדול ומאיים. סיפורים רבים נוצרו סביב הקיסר הצהוב ומלחמותיו בתנין הסיני בנהר הינגצה. סיפורים אחרים טוענים כי יש דרקונים שמוצאם הוא מהנחש.
לוח השנה הסיני המורכב ממחזור מעגלי של כ-12 חיות, בו לכל חיה יש את השנה שלה. הדרקון הוא מהמזלות בעלי התכונות הרבות והחזקות ביותר - עושר, מזל טוב וכוח רב.
דרקון אָסְטוּרִי:
קְיוּלֶבְּרֶה - נחשים מכונפים ענקיים שחיים במערות, שומרים על אוצר וחוטפים קְסַאנוֹת (סוג של פיות). הם יכולים לחיות במשך מאות, וכאשר הם מזדקנים הם משתמשים בכנפיהם בשביל לעוף. נשימתם רעילה והם לרוב אוכלים בקר.
דרקון אלבני:
דְרַגוּאָה - ליצורים אלה יש ארבע רגליים וזוג כנפי עטלף. הם בעלי קרן יחידה על ראשם ובעלי אוזניים גדולות. הדרגואות חיים ביערות ולא ניתן לראותם אלא אם הם רוצים בכך. דרגואה יכול לחיות כמאה שנים, ובני אנוש לא יכולים להורגו. לאחר הפלישה העות'מאנית, יצורים אלה הפכו למגינים.
דרקון פורטוגזי:
קוֹקָה - דרקון ממין נקבה הנלחמת בקדוש ג'ורג'. היא מאבדת את כוחה כאשר גאורגיוס הקדוש כורת את אחת מאוזניה.
דרקון יווני:
דְרָאקוֹן - קדמוס נלחם בו. לרוב יוצב כשומר מקום או חפץ היקר מאוד לאלים.
טיפון, לאדון - מתוארים כנחש מפלצתי או כדרקון, ביניהן ההידרה, הטיפון.
הידרה - מפלצת ימית המתוארת כנחש או דרקון מרובה ראשים ונשיפת רעל. בתם של טיפון ואכידנה, נהרגה על ידי הרקולס כאחת מ-12 המטלות שלו.
פיתון - נחש הפיתון הגדול נקטל על ידי אפולו, אל השמש.
דרקון טטרי:
זִילַאנְט - דומה מאוד לוויבר. סמלה של קאזאן, בירתה של רפובליקת טטרסטן ברוסיה. המילה זילאנט באה מהמילה הטטרית יִילַאן, שפירושה נחש.
דרקון טורקי:
אֵגְ'דֶרְחַה או אֵבְרֶן - מוציאים אש מזנבותיהם ואין זכר באגדות לכך שיש להם כנפיים או אפילו רגליים. ברוב המקורות הטורקיים והאסלאמיים הם מתוארים כנחשים ענקיים.
דרקון ליטאי:
דְרַקוֹנָאס - יצורים אלה דומים יותר להידרות בעלות מספר ראשים, אף על פי שלעיתים הם מתוארים כבעלי ראש אחד.
דרקון דהומיי:
איידה-וואדו - "נחש הקשת בענן", רוח-אליל שמזוהה עם פריון, אש, מים, והקשת בענן. הגיע גם אל דת הוודו.
דרקון מצרי:
אפפ (אפופיס) - מזוהה עם הכאוס, התוהו ובוהו שהיה קיים לפני יצירת העולם.
אוּרוֹבוֹרוֹס - מיוונית "οροβóρος": "בולע זנב", דרקון הבולע את זנבו. ייצג מחזוריות, אחדות, התייחסות עצמית. מהארכיטיפים בתורת קרל גוסטב יונג. מוזכר בספר הזוהר.
דרקון סקנדינבי וגרמני:
לִינְדוֹורְם - דרקונים דמויי נחש בעלי שתי רגליים או ללא רגליים כלל.
פפניר - בן הגמד הריידמאר שקולל והפך לדרקון, נקטל ע״יהגיבור סיגרוד.
יורמונגנד - זוחל אימתני שיכול ללפף את עצמו סביב כדור הארץ משום גודלו, גורלו להיקטל על ידי ת'ור בראגנארוק.
נידהוג - מפלצת שמכרסמת בעץ העולם ייגדראסיל. לא תמיד דרקון או זוחל.
דרקון אנגלי:
וִיבְרֶן - דרקונים אלה נפוצים באגדות ימי הביניים. הם מתוארים לרוב כעומדים בעמידת אריה. לרוב ויברנים מוצגים כבעלי זוג רגליים וזוג כנפיים.
ווירם (Wyrm) - מונח נפוץ למפלצת ים חסרת חוליות, שהופיעה הרבה באגדות אנגליות בימי הביניים.
דרקון וולשי:
הדרקון האדום (אִי דְרַיְיג קוֹךְ) - לאחר קרב ארוך בנוכחות המלך הוולשי ווֹרְטִיגֶרְן, דרקון אדום הביס דרקון לבן; מרלין הסביר למלך כי הדרקון האדום מסמל את הוולשים (מופיע בדגלם) והדרקון הלבן מסמל את האנגלו-סקסים – ולכן הניצחון מנבא את התבוסה המוחלטת של האנגלים בידי הוולשים.
דרקון הונגרי:
זוֹמוֹק -נחש גדול החי בביצות, בדרך כלל הורג חזירים וכבשים. קבוצה של רועי צאן יכולה בקלות להרוג אותם.
סָארְקַאנְיַיקִיגְיוֹ - נחש ענק מכונף, אשר למעשה הוא זומוק בוגר. לרוב משרת כבהמת תעופה את הגָארַאבּוֹנְסִיאַס (סוג של מכשפים). יצורים אלה שולטים בסערות ובמזג אוויר רע.
סָארְקַאנִי - דרקון בצורת אנושית. ברובם ענקים בעלי ראשים רבים. כוחם נובע מראשיהם. הם נחלשים בהדרגה ככל שהם מאבדים את ראשיהם.
דרקון מזרח אירופאי:
זְמֶיְי, זְמִי, זמאג, זמיג, דראק, סמוֹק - יצורים אלה בעלי מספר ראשים. הם נושפים אש או משאירים שובל זוהר אחריהם כשהם עפים. מסמלים רוע. מסמלים את המאבק בין הסלאבים לטורקים. בפולקלור הסרבי והבולגרי, הם מגיני היבולים באזורם ונלחמים נגד השד ההרסני אָלָא ע״י ברקים.
דרקון סיבירי:
ויִילְבֶּגַאן - דומה לדרקון הטורקי והסלאבי.
דרקון רומני:
זְמֶיוּ, בָּאלַאוּר - יצורים אלה דומים לזמיי הסלאבי; הם גדולים, בעלי סנפירים קטנים, ומספר ראשים.
דרקון כוואשי:
וֶרֶה סֶלֶן - דרקונים המתוארים במיתולוגיה הקדם-איסלמית.
דרקוו מסופוטמי:
קוּר - הזוחל המיתולוגי הראשון שהופיע בקרב עמי המזרח הקדום, מקורו מן המיתולוגיה השומרית. על פי האגדה, דרקון זה שמר על עולם השאול, ששכן במעמקי האדמה.
אבסו (אפסו) - מתואר במיתולוגיה הבבלית כאבי כל האלים.
תיאמת - אלת הים הקדומה ואם הדור הראשון של האלים. באפוס אנומה אליש מתוארת המלחמה שניהלה נגד צאצאיה האלים, ובראשם מרדוך בן האלים. תיאמת מתוארת לעיתים קרובות כדרקון מרובה ראשים.
דרקון ביהדות:
ההלכה מודעת להקשרים האליליים בהם מופיע הדרקון, ולכן מי שמוצא כלי שמצויר עליו דרקון אסור לו להשתמש בכלי מחשש של איסור עבודה זרה. בתלמוד הבבלי מוזכרת המילה "דרקון" במשמעות של נחש (אגדות החורבן מסכת גיטין נ"ו עמוד ב').
לוויתן - מפלצת ימית מן המיתולוגיה היהודית (וגם הנוצרית), מתוארת כיצור מפלצתי בדמות דרקון, תנין עצום או כנחש ים אימתני (איוב, פרק מ״א׳; ישעיהו פרק כ"ז).
תנין, נחש הבריח - תנין במשמעות של מפלצת. בתרגום לטיני למקורות המקראיים התנין הוא נחש, דרקון, מפלצת ים - cetum | draconem | coluber
(שמות, פרק ז, פסוקים ח-י"ב; בראשית, פרק א׳, פסוק כ"א).
דרקוני הלבנט:
ים - אל הים מן המיתולוגיה הכנענית.
לוטן - משרתו של האל ים, מפלצת ימית בדמות דרקון שהובסה על ידי אל הסערה בעל.
דרקון פרסי:
זאח'אק - מתואר כנחש או דרקון. בעל שלושה ראשים, כשאחד מהם הוא ראש אדם, אם כי יש מקורות שמתארים את היצור הנ"ל כיצור דמוי אדם ששני נחשים צומחים מכתפיו. מקורו בדת הפרסית העתיקה, ומהדת הזורואסטרית.
דרקון צרפתי:
דְרַגוֹן - מראה הדרקון הצרפתי נפוץ על פני ההיסטוריה האירופאית, והשפיע רבות על ייצוגו של הדרקון בתרבות ימי הביניים. מהווה סמל לפגאניות. אגדות מאותה עת הולידו קוטלי דרקונים שניצחו את היצורים האימתניים הללו בשם האל וערכי הנצרות.
טאראסק - מפלצת ששכנה באזור נרלוק (Nerluc) שבפרובאנס וזרעה הרס רב באזור. סוג של דרקון בעל שש רגליים קצרות, גוף דמוי שור המכוסה בשריון צב, וזנב מקושקש שבקצהו היה עוקץ של עקרב ובעלת ראש של אריה.
דרקון סרדיני:
סקוּלְטוֹן (אסקולטון) - אגדה בסרדיניה, איטליה במשך הרבה דורות. היה לו הכוח להרוג בני אדם בעזרת מבטו.
הוא היה דומה במראו לבסיליסק, חי בערבות והיה בן אל-מוות.
סוגי דרקונים | ויקיפדיה
דרקון סיני:
לוּנְג - הדרקון הסיני הוא יצור מיסטי שמופיע גם בתרבויות אסיאתיות אחרות, ונקרא גם דרקון מזרחי. הוא מתואר כיצור ארוך דמוי-נחש, בעל 4 טפרים. יצור זה נחשב כסמל רב עוצמה המבשר טובות בפולקלור ובאומנות הסינית ומקושר לרוב עם הקיסר.
דרקון הודי:
נאגה - דרקון מפותל המשותף לכל התרבויות שהושפעו מההינדואיזם. ראשם של דרקונים אלה מתואר לרוב כראש של קוברה ולעיתים בעל מספר ראשים. בדרך כלל הנאגה מתואר כחסר רגליים או ידיים, אך בעל גפיים כשל הדרקון הסיני.
דרקון אינדונזי/מָלָאִי:
נאגה או נוֹגוֹ - האמונה בדרקון האינו-מלאי התפשטה בחצי האי המלאי ביחד עם ההינדואיזם. במלאית, דרקונים מכונים בשם נאגה באופן כללי. הנאגה נחשב קדוש מטבעו, נדיב, ולעיתים קרובות משייכים אותו להרים, יערות או מקווי מים קדושים.
דרקון יפני:
רְיוּ - דרקון זה מקורו מתקופת ההשפעה הסינית על יפן העתיקה. דרקון זה בעל שלושה טפרים במקום ארבעה. הם נחשבים נדיבים, משויכים למים, ובעלי יכולת הגשמת משאלות.
אורוצ'י - לדרקון מרושע זה, שמקורו במיתולוגיה של דת שינטו, היו שמונה ראשים, והוא נקטל על ידי סוסאנו, אל הים והסערות השינטואיסטי.
דרקון קוריאני:
יוֹנג (מִירֶאוּ) - דרקון שמיים, דומה לדרקון הלונג הסיני. משויך למזג האוויר והמים. בקוריאנית טהורה, דרקון זה ידוע בשם מיראו.
גְיוּ - דרקון הרים. האות בכתב הסיני למילה זאת משמשת גם למילה אימוגי.
אֵימוּגִי - דרקון חסר קרן החי באוקיינוסים. דומה לנחש ים.
דרקון פיליפיני:
בָּאקוּנָוָואה - מתואר כנחש ים ענק. ילידים קדמונים האמינו כי הבאקונוואה גרמו לירח או לשמש להיעלם בזמן ליקוי.
דרקון וייטנאמי:
רוֹנְג או לוֹנְג - בעלי גוף גמיש ומפותל, בצורת סינוס, ושנים עשר מקטעים, המייצגים את שנים עשר החודשים של השנה. הדרקונים מסוגלים לשנות את מזג האוויר והם אחראיים על היבול. על גבם של הדרקונים יש סנפירים קטנים. ראשם בעל רעמה ארוכה, זקן, עיניים בולטות, אף גדול וללא קרניים. הלסת של דרקונים אלה גדולה ובעלת לשון ארוכה וצרה; הם מחזיקים צָ'אוּ (אבן חן) בפיהם, סמל לאנושיות, אצילות וידע.
קישורים לסקרנים מביניכם
